צורך לחיות בשלום, קונפליקטים ואלימות משגשגים בחיינו ובכל רחבי העולם, מהמשפחה לתחום הרב לאומי. יש משהו שבורח מאיתנו או לפחות שגורם לשלום לברוח מאיתנו. אולי אנו זקוקים לכלים וכללים כדי להתמודד עם סכסוכים ולרפא סכסוכים, אולי אנו מתעלמים מהדרכים הנכונות. לעתים קרובות נראה כי אי אלימות, הבנה, חמלה, תמיכה, טוב לב, כבוד ואהבה הם רק מילים ריקות, אוטופיות הראויות לדמיון אינפנטילי ומוחות רומנטיים ולא מעשים, התנהגויות, רגשות וגישות אמיתי, הכרחי ונגיש לכולם.
מהמשפחה לתחומים החברתיים הרחבים יותר, והסתיימה בזה שבין העמים. כשהקשבתי לדבריו, הבנתי שתקשורת לא אלימה פשוט צודקת מה שחיפשתי. אז החלטתי ללוות את מרשל לכל מקום מנסה ללמוד מכל מחווה והתנהגות, מאורח חייו ולא רק ממה שהוא לימד. לאחר זמן מה עזבתי את המשטרה והקמתי אחת קטנה ארגונים לא ההצעה היא ללמוד לראות בסכסוכים הזדמנויות, צמיחה והעשרה. כמה שנים אחר כך התמזל מזלי לפגוש את העיסוק שלו במיינדפולנס, במדיטציה, בתורתו נגע בי בצורה מאוד עוצמתית ועמוקה.
אה, אבל אם היא תגיב, האם היא תישאר כועסת ונפגעת בצדק, האם תנסה לדון ברגשותיה, היא תיקרא "משוגעת, רגשית, תגובתית יתר", ותמזער את הכאב התקף והיה מדבר עד שזה חסר טעם. אפילו לנסות. אם האכזריות שלך תשבור אותה לחלוטין והיא צועקת או בוכה או צועקת לך בחזרה מתסכול ושמירה עצמית, פתאום זה כל מה שנדון. התנהגותה. אף פעם לא שלך.
אה, אבל אם היא תגיב, האם היא תישאר כועסת ונפגעת בצדק, האם תנסה לדון ברגשותיה, היא תיקרא "משוגעת, רגשית, תגובתית יתר", ותמזער את הכאב התקף והיה מדבר עד שזה חסר טעם. אפילו לנסות. אם האכזריות שלך תשבור אותה לחלוטין והיא צועקת או בוכה או צועקת לך בחזרה מתסכול ושמירה עצמית, פתאום זה כל מה שנדון. התנהגותה. אף פעם לא שלך.